אימוץ כלב מעמותה: מה כדאי לבדוק ולהכין לפני שמביאים אותו הביתה
אימוץ כלב הוא מעשה מרגש ואחראי. מדריך מעשי: איך בוחרים כלב שמתאים לאורח החיים, מה שואלים בעמותה ואיך עוברים את השבועות הראשונים.
בישראל פועלות עמותות רבות להצלת בעלי חיים, ובכלביות ובבתי אומנה מחכים כלבים רבים לבית חם. אימוץ כלב הוא אחת ההחלטות המרגשות שמשפחה יכולה לקבל: נותנים הזדמנות שנייה לבעל חיים שזקוק לה, ומקבלים בתמורה חבר נאמן לשנים ארוכות. אבל אימוץ הוא גם התחייבות של עשר עד חמש עשרה שנה, ולפעמים יותר, ולכן חשוב לגשת אליו בעיניים פקוחות. הכנה נכונה מגדילה מאוד את הסיכוי שהאימוץ יצליח, ושהכלב לא יחזור לכלבייה אחרי כמה שבועות.
לשאול את השאלות הקשות לפני
לפני שמתאהבים בתמונה של כלב באתר של עמותה, כדאי לשבת כמשפחה ולשאול כמה שאלות כנות. כמה זמן ביום הכלב יישאר לבד? מי יוציא אותו לטיולים בבוקר, בערב ובימי גשם? האם הדירה מתאימה, והאם בעל הבית מאשר בעלי חיים? מה יקרה בחופשות? האם יש מקום בתקציב להוצאות קבועות על מזון, ווטרינר, ביטוח ותרופות?
כדאי גם לחשוב על אורח החיים. משפחה פעילה שאוהבת טיולים בטבע תתאים לכלב אנרגטי, בעוד שזוג מבוגר בדירה קטנה ייהנה יותר מכלב רגוע ובוגר. משפחה עם פעוטות תצטרך כלב סבלני שמסתדר עם ילדים. ההתאמה בין אופי הכלב לבין אורח החיים של המשפחה חשובה יותר מגזע, מגודל או ממראה.
גור או כלב בוגר
משפחות רבות מחפשות גור, מתוך מחשבה שכך יוכלו לעצב אותו מההתחלה. גורים אכן חמודים מאוד, אבל הם גם דורשים זמן, סבלנות ואנרגיה רבה: לימוד צרכים, אילוף, השגחה צמודה ולילות לא שקטים. בנוסף, קשה לדעת בוודאות איך יראה הגור וכיצד יתנהג כשיגדל, במיוחד בכלבים מעורבים.
לכלב בוגר יש יתרונות רבים שלעיתים לא מקבלים מספיק תשומת לב. האופי שלו כבר מגובש, ואפשר לדעת מראש אם הוא רגוע או אנרגטי, אם הוא מסתדר עם חתולים ועם ילדים, ומה הגודל הסופי שלו. כלבים בוגרים רבים כבר יודעים לעשות צרכים בחוץ ומכירים פקודות בסיסיות. וכלבים מבוגרים מחכים בדרך כלל הרבה יותר זמן לבית, ולכן אימוץ שלהם הוא הצלה של ממש.
מה לשאול בעמותה
אנשי העמותות ובתי האומנה מכירים את הכלבים היטב, ושווה לנצל את הידע שלהם. עמותה רצינית תשמח לענות על שאלות, ואף תשאל אתכם שאלות רבות כדי לוודא שההתאמה נכונה. כמה שאלות שכדאי לשאול:
- מה ידוע על העבר של הכלב, ולמה הגיע לעמותה
- איך הוא מגיב לאנשים זרים, לילדים, לכלבים אחרים ולחתולים
- האם הוא רגיל להישאר לבד, ואיך הוא מתנהג כשהוא לבד
- מה מצבו הרפואי, האם עבר חיסונים, עיקור או סירוס ושבב
- האם יש לו פחדים או רגישויות מיוחדות, למשל לרעשים
כדאי לבקר את הכלב יותר מפעם אחת, לטייל איתו, ולראות איך הוא מתנהג בסביבות שונות. אם יש כלב נוסף בבית, רוב העמותות ימליצו על פגישת היכרות בשטח נייטרלי לפני האימוץ. עמותות רבות מאפשרות גם תקופת אומנה לפני אימוץ סופי, אפשרות מצוינת למי שמתלבט.
להכין את הבית
לפני שהכלב מגיע, כדאי להכין את הבית מראש. לקנות קערות, מיטה, רצועה ורתמה מתאימות, מזון שהכלב רגיל אליו בעמותה, וכמה צעצועים. חשוב לבדוק שאין בבית דברים מסוכנים בהישג יד, כמו כבלים חשופים, תרופות, חומרי ניקוי או מזון רעיל לכלבים. אם יש חצר, צריך לוודא שהגדר שלמה וגבוהה מספיק, כי כלבים חדשים נוטים לפעמים לנסות לברוח.
כדאי גם להגדיר לכלב פינה שקטה משלו, מקום שבו הוא יכול לנוח ולהתחבא כשהוא מרגיש מוצף. בימים הראשונים כדאי שזו תהיה פינה בחדר שבו המשפחה נמצאת, כדי שירגיש חלק מהבית אבל לא יהיה במרכז ההמולה.
השבועות הראשונים: סבלנות וזמן הסתגלות
המעבר לבית חדש הוא חוויה מלחיצה עבור כל כלב, גם אם הבית החדש מושלם. אנשי מקצוע מדברים לעיתים קרובות על כלל אצבע של שלושה שלבים: בימים הראשונים הכלב עשוי להיות מבולבל, מכונס או חסר תיאבון. אחרי כמה שבועות הוא מתחיל להבין את השגרה ולהרגיש בנוח. ורק אחרי כמה חודשים הוא באמת מרגיש בבית, והאופי המלא שלו נחשף.
בתקופה הזו כדאי להימנע מעומס. לא לארגן מסיבת היכרות עם כל המשפחה המורחבת ביום הראשון, לא לצאת לטיולים ארוכים במקומות הומי אדם, ולתת לכלב לגשת לאנשים בקצב שלו. שגרה קבועה של ארוחות, טיולים ושינה עוזרת לו להרגיש בטוח. כדאי גם לקבוע ביקור אצל הווטרינר בשבועות הראשונים, כדי להכיר אותו ולוודא שהכל תקין.
כשמופיעים קשיים
לא כל אימוץ עובר חלק. לפעמים מתגלות בעיות התנהגות שלא היו ידועות, כמו חרדת נטישה, נביחות מרובות, פחד מגברים או קושי עם כלבים אחרים ברחוב. חשוב לזכור שרוב הבעיות האלה ניתנות לטיפול, בעיקר כשפונים לעזרה מוקדם. מאלף מוסמך שעובד בשיטות חיוביות, או מאבחן התנהגות וטרינרי, יכולים לעזור מאוד.
כדאי גם לשמור על קשר עם העמותה. עמותות רבות מציעות ליווי לאחר האימוץ, ושמחות לייעץ ולעזור. במקרה הנדיר שבו האימוץ באמת לא מתאים, חשוב לפנות לעמותה ולא למסור את הכלב באופן עצמאי, כדי שתוכל למצוא לו בית מתאים יותר.
לסיכום, אימוץ כלב הוא מתנה גדולה, הן לכלב והן למשפחה, אבל הוא דורש מחשבה והכנה. שאלות כנות על אורח החיים, בחירה בין גור לכלב בוגר לפי הצרכים, שיחה פתוחה עם העמותה, הכנת הבית מראש וסבלנות בתקופת ההסתגלות יהפכו את האימוץ לתחילתה של חברות ארוכה ומאושרת.